סקירת קולנוע - ואלס עם באשיר
על מנת ולא לחזור על דברים שרבים כבר שמעות, מצ"ב לינק לסרט מתוך ויקיפדיה
הודות הסרט:
בנוסף, הסרט נתפס כ-מאוד שמלאני (בעיקר בצד הימני הפוליטי בישראל), כיאה לסרט ביקורתי. ולדעתי כן - הוא אכן שמלאני שמציג את הזרוע המרסקת בצורה שלילית, וזה אף פעם לא טוב, בעיקר לא בעידן שהצבא מושתת על תדמית (לבל,2005).
מה שכן, היה מעניין לראות יחסי תקשורת (רון בן ישי) וצבא, בימי הטבח של סברה ושתילה. העיתונאים, נעים חופשי בשטח לאור הכוחות הלוחמים באזור, הכתבים נעים בחופשיות ו"ללא גבולות" וכן המקורות החדשותיים הם קצינים בכל הרמות, ש"דאגו" מפני טבח, וקיוו שהעיתונאות תוכל לפתור זאת.
מבחינת העלילה פחות נהנתי, למרותהאפקטים המרשימים וההפקה נוסח "פול מטאל ג'קט" או "אפוקליפסה עכשיו". עם זאת, הגרעין העלילתי היה די צפוי - חייל שחטף שוק כי הוא "רק עזר" ולא ניסה למנוע. החייל משתף פעולה, כי "אמרו לו" והכל מוסבר לפי האש (ניסוי החשמל של האש: ציוט של נבדקים תוך חשמול שחקנים מתוך הוראה).
הסרט קצת לוקח את הצופה עוד שלב קדימה באובדן החמלה - הוא מציג גופות של כל יצריו של האל, נורים, מתפתלים, וגוססים. שיאו של הסרט מציג צילום וידאו תיעודי ככל הנראה של הצילומים שלאחר הלינץ' - אלו אינם אנימציה, הם צילומי וידאו של הרוגים - ובשפע, פצועים ונשים ערביות שמרביצות לעצמן בראש, לצד ילדים קטנים ומחוררים.
ציון ar.m.b : סביר, אבל לפחות משלנו
אשמח לשמוע תגבובות והתרשמויות.
